פסק-דין בתיק ע"פ 2280/13

השופט ח' מלצר:

1.             לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב-יפו (כב' השופטתי' אמסטרדם) מתאריך17.3.2013 ב-ת"פ 15077-09-11, שבגדרו - במסגרת הסדר טיעון - הורשע המערער (להלן גם: הנאשם 5), שהיה קטין במועד האירועים, מושאי הערעור, ביחד עם 4 נאשמים נוספים (שהיו קטינים אף הם) (להלן ביחד: הנערים), במה שנטען כנגדו בכתב אישום מתוקן, שכלל שני אישומים. במסגרת הודייתו בעובדות האישום הראשון הורשע המערער, בעבירות הבאות: גרם חבלה בנסיבות מחמירות (באמצעות נשק קר ובצוותא) לפי סעיפים 335(א)(1)+(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובעבירה של גרם חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה לחוק העונשין. כן הורשע המערער, במסגרת הודייתו בעובדות האישום השני, בעבירה של שיבוש מהלכי חקירה - לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

           בשל הרשעותיו האמורות של המערער, נגזרו עליו העונשים הבאים:              6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום מתן גזר-דינו של בית המשפט קמא (והתנאי הוא שהמערער לא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע, או כל עבירת אלימות מסוג פשע). כן השית בית המשפט המחוזי הנכבד על המערער צו פיקוח בשירות המבחן, למשך שנה ממועד מתן פסק-הדין (17.3.2013) ותשלום של פיצוי בגובה 1,500 ש"ח לכל אחד מהמתלוננים (כאשר הסכום קוזז מהפיקדון שהפקיד המערער ב-מ"ת 15097-09-11). בנוסף הורה בית המשפט המחוזי הנכבד למערער לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה מן העבירות בהן הורשע, תוך שנתיים מיום מתן פסק הדין (כאשר אם המערער יסרב לחתום על התחייבות כאמור, הוא ייאסר למשך 25 ימים).

           להלן יובאו הנתונים הדרושים להכרעה.

תיאור העובדות וההליכים הקודמים

2.             נגד המערער הוגש כתב אישום (להלן: כתב האישום המקורי) בבית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב-יפו הנכבד.

           לפי הנטען במסגרת האישום הראשון - בתאריך 28.8.2011, בשעת לילה מאוחרת, הגיע המערער יחד עם 4 נאשמים נוספים למועדון מסוים בהרצליה (להלן: המועדון). עם הגעתם של החמישה לפתח המועדון, פרץ ויכוח בין הנערים לבין נער אחר (להלן: ש.ב), על רקע ההמתנה בכניסה למועדון. בעקבות כך, קשרו הנערים קשר לפגוע בנוסעי האוטובוס מהישוב תל מונד-צורן, אשר חנה בסמוך למועדון, מאחר שסברו כי ש.ב, אף הוא, היה מצוי בין יושבי האוטובוס. בתוך-כך, בתאריך 29.8.2013, בשעה 2:55, הצטיידו הנערים בסכינים, מוט ברזל, קרשים ואבנים (להלן: אביזרי ההכאה), על-מנת לתקוף באמצעותם את יושבי האוטובוס. במסגרת הקשר שקשרו הנערים ולשם קידומו, הם קראו ליושבי האוטובוס (כ-15 במספר) לרדת ממנו, תוך שהם עושים בידיהם תנועות של שיסוף גרון, כאשר אחד הנערים (הנאשם 1) אף החל לחבוט בחוזקה, באמצעות קרש גדול, בדלת האוטובוס ובשמשתו הקדמית. בסמוך לכך החלו הנערים להשליך אבנים וחפצים על האוטובוס, כך שלבסוף נופצה השמשה, לאחר שהנאשם 1 השליך אבן לעברה בעוצמה רבה. בשלב מאוחר יותר, ובהמשך לאותו האירוע, תקפו הנערים את נהג האוטובוס, שניסה למנוע מהם את כניסתם אל האוטובוס, בכך שהכו אותו באמצעות קרש בחוזקה, מספר פעמים, ופגעו בבטנו, ובכך שאחד מהם ניסה לדקור אותו, הכל בכדי להניעו לעזוב את האוטובוס. בשלב זה, פרצו הנערים אל האוטובוס, כאשר הם מצוידים באביזרי ההכאה ובעודם חוסמים את מעברי היציאה מן האוטובוס. בחלקו האחרון של האירוע, תקפו הנערים, בצוותא חדא, כשבעה מנוסעי האוטובוס (קטינים ילידי שנת 1997) באמצעות אביזרי ההכאה, בעטו וחבטו בהם באגרופים, כך שנגרמו להם חבלות חמורות, שבעטיין חלקם אף נזקקו לטיפול רפואי. בכתב האישום נטען כי המערער נטל חלק במעשי הנערים המתוארים לעיל ולכן הוא נכלל בין הנאשמים שהואשמו במסגרת האישום הראשון.

           לפי הנטען במסגרת האישום השני, בתאריך 29.9.2011 לפנות בוקר, הגיעו הנאשמים 5-2 ובהם המערער (הנאשם 5), אל רחוב בן גוריון בהרצליה והטמינו את הסכינים ששימשו אותם באירוע התקיפה המתואר, באדנית גדולה שהיתה מצויה במקום. בגין חלקו באירוע זה, הואשם המערער בעבירה של שיבוש מהלכי חקירה - לפי סעיף 244 לחוק העונשין.      

הסדר הטיעון

3.               בדיון שהתקיים בתאריך 26.12.2011 הודיעה התביעה לבית המשפט המחוזי לנוער הנכבד, כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון, שבגדרו הוסכם כי מפרטי האישום הראשון תושמט העבירה של קשירת קשר (לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין), וכי האישום השני יתוקן כך שיצוין בו כי הנאשמים 5-2 הטמינו סכין אחת ולא מספר סכינים. כן הוסכם כי הנאשמים 1 ו-3, יורשעו במיוחס להם בכתב האישום המתוקן, ואילו המערער והנאשמים 2 ו-4 יודו בעובדות כתב האישום המתוקן וייקבע כי הם ביצעו את העבירות המיוחסות להם, אך הם יוכלו לטעון לאי-הרשעה (כתב האישום המקורי לאחר תיקונו כאמור, יקרא להלן: כתב האישום המתוקן). כן הוסכם כי לאחר הרשעתם של הנאשמים 1 ו-3 ולאחר רישום הודאתם של הנאשמים 2, 4 ו-5 - הצדדים יעתרו במשותף לקבלת תסקיר שירות מבחן, כפי שמתחייב  מסעיף 1(1) לאכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), התשכ"ד-1964. עוד יודגש כי התביעה הגיעה להסכמות עונשיות עם כלל הנאשמים, כאשר לגבי המערער הוסכם כי התביעה תעתור להרשעתו ולהשתת 3 חודשי מאסר בפועל עליו, שירוצו בעבודות שירות (בכפוף לקבלת חוות-דעת חיובית מהממונה על עבודות השירות) ולהשתת 3 חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצוי בסך 1,500 ש"ח לכל אחד מהמתלוננים, ואילו ההגנה תוכל לטעון כרצונה לעניין רכיב עונש המאסר, לרבות באשר לאי-הרשעתו של המערער.

             בעקבות האמור לעיל - אישר בית המשפט המחוזי לנוער הנכבד את הסדר הטיעון הנ"ל, על כל ההסכמות שהושגו בגדרו. כן הורה בית המשפט המחוזי לנוער הנכבד, באותו המעמד, על הגשת תסקיר שירות מבחן בעניינו של המערער - עד לתאריך 27.3.2012.

תסקירי שירות המבחן לנוער

4.             בתאריך 25.3.2012 התקבל תסקיר שירות המבחן לנוער. מהתסקיר עלה, בין היתר, כי המערער גילה שיפור בתפקודו הלימודי וההתנהגותי, שהתבטא בחזרתו למסגרת לימודית רגילה בכיתה קטנה, לאחר שבעבר הוא סבל מקשיים לימודיים והתנהגותיים. כן צוין בתסקיר כי שירות המבחן התרשם שהמערער מביע צער וחרטה על מעורבותו באירועים שפורטו בכתב האישום המתוקן (המהווים את הסתבכותו הראשונה של המערער עם החוק), והוא מבין את חומרת העבירות והנזק שגרם למתלוננים. כן הודגש בתסקיר כי המערער עשוי להיתרם מהליך טיפולי, וכי הסתבכותו הנוכחית נבעה מהפעלת שיקול דעת מוטעה וקושי בשליטה מצדו, ועל כן המערער הופנה לקבוצה טיפולית. על-מנת לבחון את השתלבותו של המערער בתוכנית הטיפולית שהוצעה לו - נענתה בקשת שירות המבחן לדחיית המשך הדיון בעניינו של המערער, בארבעה חודשים, לצורך קבלת תסקיר משלים.

            התסקיר המשלים התקבל בתאריך 19.7.2013 וממנו עלה כי חלה נסיגה במצבו ובתפקודו של המערער, שכן הוא הפסיק את לימודיו (כחודשיים לפני תום תקופת הלימודים) וכי ניסיונות לשלבו במסגרות לימודיות שונות (כגון: לימודי השלמת השכלה) - לא צלחו. בשל כך, שירות המבחן הציע לשלב את המערער בפנימייה, תחת צו השגחה זמני בתנאי מגורים, על-מנת לבחון את הסתגלותו למסגרת זו ואת מידת שיתוף הפעולה שלו עימה. לשם בחינת המתווה שהציע שירות המבחן - נעתר בית המשפט המחוזי לנוער הנכבד לבקשת דחייה נוספת של הדיון בשלושה חודשים לצורך הגשת תסקיר משלים נוסף. בתאריך 12.2.2013 התקבל התסקיר המשלים הנוסף בעניינו של המערער וממנו עלה כי לצד חוסר יציבות שגילה המערער במסגרת המשפחתית, הוא הצליח לייצר יציבות במישור האישי - זאת נוכח השתלבותו בקבוצה טיפולית לטיפול בכעסים. לבסוף ציין שירות המבחן, כי בצד גורמי הסיכון הקשורים בשיקומו של המערער (בהם קשייו לשלוט בכעסים והבעיות הלימודיות והמשפחתיות שהוא נקלע אליהם) - המערער משתף פעולה עם ההליך הטיפולי ונתרם ממנו, כאשר גם משפחתו החלה לגלות מעורבות ודאגה למצבו. בנוסף לכך צוין כי המערער אף נוטל אחריות על מעשיו. לפיכך שירות המבחן המליץ לבית המשפט להימנע מהרשעת המערער ולהשית עליו צו מבחן למשך 6 חודשים, פיצוי למתלוננים וכי המערער יחתום על התחייבות להימנע ממעשים בעלי אופי דומה לאלה מושאי הערעור - בסכום גבוה.

5.             להשלמת התמונה יצוין כי לקראת הדיון שבפנינו, הגיש (בתאריך 21.7.2013) שירות המבחן תסקיר עדכני בעניינו של המערער. מהתסקיר העדכני עולה כי המערער השתלב במסגרת תעסוקתית מאז עזב את הלימודים, כי הוא התייצב בלשכת הגיוס בתל השומר לצורך בדיקת התאמתו לשירות צבאי וכי הוא מביע מוטיבציה גבוהה לשירות קרבי בצה"ל (אף שבאותו שלב הוא לא נמצא כשיר לשירות זה). לבסוף המליץ שירות המבחן להשית על המערער 150 שעות שירות לתועלת הציבור חלף הרשעתו. 

פסק הדין של בית המשפט קמא

6.             בתאריך 17.3.2013 הרשיע בית המשפט המחוזי לנוער הנכבד את המערער בכל המיוחס לו בכתב האישום המתוקן, בעודו עומד על חומרתם של המעשים שיוחסו למערער (שהפכו לגישתו ל"מכת מדינה"), ועל הצורך להעניק כאן את הבכורה לשיקולים של גמול והרתעה, על-פני הנתון של היות המערער קטין - דבר המחייב מתן משקל יתר לשיקול השיקומי-טיפולי של המערער. בהקשר זה הפנה בית המשפט המחוזי לנוער הנכבד ל-ע"פ 580/07 מדינת ישראל נ' פלוני (30.3.2008), שבגדרו הורשע קטין, אשר אף הוא תקף יחד עם אחרים מאבטח בכניסה למועדון (כאשר האחרון נזקק לטיפול רפואי) ופסק, כדלקמן: